קית גלסמן, יליד ניו יורק יליד ברוקלין, חי את רוב שנותיו בניו יורק וסביבתה. לאחר מכן עבר לתל אביב, ישראל, שם הוא מחזיק סטודיו מרשים. בשנות ה -80 הוא למד בבית הספר לפרסונס לעיצוב במנהטן, ובנוסף הונחה על ידי כמה ממאמני הסטיל-לייף של ניו יורק.
1985 החל את דרכו כצלם טבע סטיל-לייף. קית ‘יורה בעיקר לפרסומות, קטלוגים, מגזינים, אריזות, אתרי אינטרנט וחוברות ארגוניות. הוא ידוע בתחושת הקומפוזיציה והתאורה העזה שלו, ובעין העיצוב שלו, שפיתח תוך כדי התבגרותו בתעשיית העיצוב הגרפי בניו יורק. הוא מוכר כי הוא בין צלמי המוצרים המובילים בישראל, ומהווה חלוץ קומפוזיציה בקרב קהילת הצילומים המסחריים בישראל. הוא נקרא ליצור סידורים לרבים מהכתבי-עת והתאגידים המובילים בישראל, ולעתים קרובות הוא עושה את הסטיילינג בעצמו, ומזמן להעלות את הרעיון המקורי.
הוא הושפע רבות מהיצירה של מספר צלמים בולטים בתחום הסטיל-לייף, ובמיוחד מיצירתם של פיל מרקו ופגי ורונלד ברנט, שעבודתם שילבה את שניהם יצירות מתוחכמות עם תאורה דרמטית ואינטימית. צלמים אחרים שעבודתם השפיעה עליו היו ארתור בק ודיק פרנק, וכמובן שאירווינג פן, המאסטר שיצירתו השפיעה על דורות של צלמים, השפיעה על סגנונו.
רוב האנשים רואים תמונות של חפצים בפרסומות, וכתבי עת וקטלוגים, ואינם רואים מעבר לאובייקטים עצמם, כיצד הם מסודרים ומורכבים, או כיצד הם דולקים, או אודות הסטיילינג המעורב. ייתכן שגם החפצים פשוט הושלכו, והצלם אולי הזיז אותם רק מעט ופשוט לחץ על המצלמה. לא רק שזה לא המקרה, אלא שצילום “סטיל-לייף” עשוי להיות צורת הצילום הקשה והקפדנית ביותר. זה אולי נראה תרגיל קל, אבל זה לא. הגדרת צילום סטיל-לייף עשויה לארוך שעות כדי להשלים ולעיתים קרובות היא מאוד מייגעת ומתסכלת. הנושא בצילומי סטיל-לייף הוא לפעמים לא מעניין, והאתגר יכול להיות לספר סיפור, או לתקשר רעיון, וכמובן להיות מושך חזותית. הצופה נמשך פנימה ונלקח לסיבוב הופעות קטן, מבלי שהוא או היא בכלל מודעים לכך, ולעתים קרובות הוא עושה זאת ברמה מאוד מעודנת, מושך את חושיו של האדם
תהליך.
צילום מוצרים ממלא תפקיד חשוב בהצגת מוצרי צריכה ושירותים לציבור הרוכשים, ובוודאי שצילום מוצרים בפרט הוא קריטי להצגת דברים כמו אוכל ומשקאות, קוסמטיקה ובשמים, ביגוד ואביזרים, תכשיטים, אלקטרוניקה ומוצרים רבים אחרים השוק. צילום מוצרים ניתן לראות בפרסום, בירחונים, בקטלוגים ובעלונים, בטלוויזיה, באתרי אינטרנט, בשלטי חוצות ובאריזה. בצילום תמונות הצלם נקרא להחדיר כמה שיותר חיים ואווירה לצילום. האתגר הוא לתפוס את תשומת ליבו של הצופה ולמשוך אותם לפרסומת, לעומת הפיכת הדף על מה שאחרת הוא חפץ משעמם או שפל. זה מצריך דמיון מצד מנהל האמנות וגם מהצלם, ומאמץ צוותי חשוב. הצלחת המוצר המפורסם תלויה באיכות ובהירות הצילום.
התצלום אינו סתם “צולם”, אלא נוצר לחלוטין מאפס; באיזה סוג הגדרה, באיזה סוג רקע להשתמש, סוג התאורה להשתמש, באילו אבזרים להוסיף וכמובן הקומפוזיציה. כל זה תורם למצב הרוח ולטון הכללי של הדימוי. צורה, צבע ומרקם נחשבים כולם לאורך התהליך. צילומי סטיל-לייף הם תובעניים מאוד, והצלם צפוי להיות בעל תחושת תאורה חדה ובעל כישורי קומפוזיציה חזקים, שיחד עוזרים לו “ליצור” את התמונה לעומת סתם לצלם אחד. זהו שליטת צלם סטיל-לייף והסידור הקפדני של אלמנטים של הצילום שמשיגים את המטרות הללו ומאפשר לתצלום לספר סיפור. סיפור זה מתחיל לעתים קרובות במחשבה או חזון בראשו של הצלם או מנהל האמנות
למרות שאנו מבינים את החשיבות של צילום סטיל-לייף במובן המסחרי, עלינו לזכור את מקור השורשים. תולדות צילום סטיל-לייף, כמו צורות צילום אחרות, מקורן בטכניקות ציור מסורתיות. זה ממחיש את התרבות שלנו ועובר מעבר להקלטת סצנה. בעוד אנשים מציירים חפצים במשך אלפי שנים, ציור סטיל-לייף החל רק בסביבות 1500, בעיקר בצפון אירופה. שכן לאורך כל ימי הביניים אמור היה אמור לשרת את הנצרות, וראית בעיקר סצנות מקראיות בציורים. עד המאה ה -17 הפך סטיל-לייף לצורת אמנות בפני עצמה, בעיקר בהולנד, וסקטור של ציור הולנדי יצר צורה טבעית של סטיל-לייף, והעלה אותו לרמת האמנות הגבוהה. הציורים היו בעלי מצב רוח, עשירים במרקם, ומלאים בצללים. הם היו תרגילים בהרכב, ומעוצבים מאוד. ציורים כמו אלה נעשו לרוב עבור קונים עשירים, מחפשים לקשט את חדרי האוכל שלהם.
היו כמה צלמי סטיל-לייף שבמהלך העשורים האחרונים באמת הציבו את הרף ככל שצילומי סטיל-לייף מושפעים מהאמנות. ללא ספק, אירווינג פן הוביל את הדרך. אחד מהמאסטרים הגדולים בצילום, עבודתו הושפעה בבירור מהרקע שלו בציור ועיצוב.
כמה ציטוטים מעוררי השראה של מעצבים וצלמים בולטים:
“תצלום טוב הוא זה שמעביר עובדה, נוגע ללב,
ומשאיר לצופה אדם שהשתנה בגלל שראה אותו; זה בפנים
מילה אחת, יעילה. ”
– אירווינג פן
“אם אתה מסתכל על יצירת אמנות, אתה יכול שוב לחזור למציאות… ..”
– מילטון גלייזר
“תמונה טובה חייבת להיות ביטוי אינדיבידואלי לחלוטין
מסקרן את הצופה ומאלץ אותו לחשוב. ”
– אלכסיי ברודוביץ ‘
“צילום עוגה יכול להיות אמנות.”
– אירווינג פן
“אם זה יעביר אותך לתשומת לב זו אמנות, ואם זה לא, זה
משהו אחר”
– מילטון גלייזר
“בעיניי צילום הוא אמנות של התבוננות. זה על מציאה
משהו מעניין במקום רגיל … מצאתי שיש לו מעט
לעשות עם הדברים שאתה רואה וכל מה שקשור לאופן שאתה
לראות אותם.”
– אליוט ארוויט